דו"ח אישי

כלכלה התנהגותית – החלטות לא רציונליות

והעיקר לא לפחד - למרות הרצון הטוב של המפקחת, בזירת הפנסיה עדיין נשארו מוקשים מהם על העובדים והמעסיקים להיזהר

מאת: ירון בר און

חוק ההסדרים שנכנס לאחרונה לתוקף ואתו בין היתר שורה של תיקוני חקיקה בתחום הפנסיה,  השיג בוודאות אחת מתוך שלוש המטרות המרכזיות שהוצבו :  הקניית חופש בחירה מלא לעובד

באשר לשתי המטרות האחרות:  הוזלה המיוחלת בדמי הניהול שמאיידים לעיתים עד 15% מהחיסכון וניכוי סביבת ההחלטה הפנסיונית של העובד מהשפעת גורמים אינטרסנטיים -   המטרה הושגה באופן חלקי למדי. גובה דמי הניהול שישולמו  נשארו תלויים בכוחות השוק ובצר למפקחת על הביטוח ולכולנו, בסביבת קבלת ההחלטה של העובד עדיין מצוי אותו גורם אותו ביקשה המקפחת להרחיק ויש חשש שהמבוטחים לא בהכרח ייחשפו באמת לאותם כוחות שוק בהם האמינה המפקחת

הרחק מעיני התקשורת, גדודי לוביסטים הפעילו בשנה האחרונה לחץ חסר תקדים בשם אותם גורמים שרצו לשמר את המצב הקיים (ובתוכם גם מנהלי הסדרים) שרתמו למאבק גם את התאחדות התעשיינים. בשורה התחתונה -  נלחמו מנהלי ההסדרים על היכולת להמשיך ולהימצא בסביבת קבלת ההחלטה של העובד. מדוע? כי מה שעמד לנגד עיניהם הוא שימור רמת המחירים הגבוהה הנגבית כדמי ניהול וכפועל יוצא שימור רווחיותם ורווחיות של בעלי המניות (ברוב המקרים חברות הביטוח המספקות את אותן מוצרים שאלה משווקים).

בעת הקרובה צפויים עובדים רבים לפנות למבטחות הנוכחיות שלהם ולהביע בפניהן את הרצון לשפר את התנאים שלהם, אולם זו הנקודה בה ישלפו הסוכנויות את ה'אס'- כלי הפחד אותו ביטא בחוכמה כה רבה פרופסור דניאל כהנמן שמצא כי החלטות כלכליות של אנשים מונעות לא אחת משיקולי ה"פחד להפסיד" הרבה יותר מאשר מהסיכוי להרוויח.

עובד שיבקש להחליף תוכנית פנסיונית צפוי לפגוש נציג מטעם מנהל ההסדר או המבטחת, "משמר לקוחות מקצועי" אשר יספר לו סיפורי בלהות על הקרן אליה העובד מבקש לעבור, על הסיכון הדרמטי שכרוך במהלך מפאת גודלה הקטן יחסית של הקרן הקולטת, ולאחר שניות ספורות, ייזרקו לחלל החדר או לטלפון צמד המילים, חוסר ניסיון ולאחריהן בהכרח גם שירות לקוי בשעת הצורך ויקנח בשאלה , האם בשביל פער כה קטן בדמי הניהול שווה לסכן את הכל ? לא חבל??

הקלף השיווקי המנצח של אגפי שימור התיק אצל מנהלי ההסדר ו/או בגופים המוסדיים במקרים רבים הוא יותר פסיכולוגי מרציונאלי, ומתבסס על העיקרון שהחלפת התוכנית הפנסיונית, נתפסת מראש כלזנוח את ה"ישן והטוב", כך שגם אם מבחינה רציונאלית יוכח למבוטח שהישן אינו בהכרח הטוב אך לחלוטין יקר, עדיין  הוא יאלץ לדלג  מעל מחסום פסיכולוגי לא  פשוט.

אסור להמעיט בסיכון שטמון בהמשך נוכחות אותן סוכנויות ביטוח בסביבת קבלת ההחלטה של העובד, שבתמימותו יכול לחשוב כאילו טובתו מונחת לפניהן. העובד הנאיבי עלול ליפול למלכודת ולהמשיך לשלם דמי ניהול גבוהים באמתלות שונות תוך שהסוכנויות מהלכות אימים על העובדים. וזה עוד עלול להצליח להם.

על השולחן מונח המון כסף, ועל העובדים להיות מודעים לתרגילי השיווק ולא ללכת שולל. חשוב שיהיו מודעים לאותו מחסום פסיכולוגי שנחקר על ידי טובי הכלכלנים המתמחים בכלכלה התנהגותית וינטרלו את גורם הפחד ו/או המפחיד מסביבת ההחלטה. כך למשל, אותה סוגיית פוליסות עם מקדם המרה מובטח, עליה התייחסה המפקחת באומרה שלא ברור לה מדוע עובדים רבים לא חצו את  אותו מחסום פסיכולוגי ויצאו מאותם הפוליסות גם כאשר ברור כי המחיר אותו הם משלמים וישלמו בדמי הניהול בגין אותו מקדם המרה (נוסחה שמבטיחה את היקף הקצבה)  הוא כל כך גבוה  ביחס  לתועלת שמספק אותו מקדם.

את הדברים ניתן לבדוק בכלים כלכליים ורציונאליים וככל שעובדים יקשיבו לכל ההיגיון והשכל הישר הם יצליחו להיטיב את תכניות הפנסיה  והביטוח שלהם ולחסוך גם עשרות עד  מאות אלפי ₪ דמי ניהול מיותרים לאורך הדרך.

הכותב הוא מנכ״ל ובעלים של 'היי-טק סוכנות לביטוח' המתמחה בשירותי ביטוח ופיננסים לעובדי הייטק בישראל ולשעבר משנה למנכ"ל ומנהל העסקים בסוכנות הביטוח מבטח-סימון

יצירת קשר
קראתי את תנאי השימוש באתר וניתנת בזאת הסכמתי לתנאים אלו